1 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אֲחִי אִמּוֹ לְלֹא צֹרֶךְ, לוֹמַר שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו הָיוּ לְצַד הֱיוֹתוֹ אֲחִי אִמּוֹ וְלִכְבוֹד אִמּוֹ. אוֹ לְצַד הַחֲשָׁד שֶׁיִּרְאוּהוּ עוֹשֶׂה חֶסֶד עִם רָחֵל וְהוּא אִישׁ נָכְרִי, לָזֶה הָיָה מוֹצִיא מִפִּיו טַעַם הַדָּבָר: בִּרְאוֹתוֹ רָחֵל אָמַר ״בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ״, הַצֹּאן שֶׁל לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וּבְעֵת הַהַשְׁקָאָה גַּם כֵּן, שֶׁבָּזֶה הֵסִיר מֵעָלָיו חֲשַׁד דָּבָר. וּבְעֵת שֶׁנָּשַׁק לֹא אָמַר כִּי כְּבָר אָמַר, וְעוֹד, בִּכְיוֹ יַגִּיד עָלָיו כִּי אַחִים הָיוּ.
2 עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עבודה זרה כו: הָאוּמּוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין, לָזֶה אָמַר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן, וְטַעַם משלי י״ד:ל״ד חֶסֶד לְאֻמִּים, לְצַד הֱיוֹתָם אֲחִי אִמּוֹ בִּשְׁבִיל כְּבוֹד אִמּוֹ הִשְׁקָה.
